Прекрасная статья Амоса Гильбоа.

זכות הכרה עצמית לא רק לפלסטינים

אני לא מכיר קולקטיב אנושי שלא מעוניין שהסביבה תכיר בו, ובמה שהוא מגלם ומסמל, מכיוון שההכרה הזאת היא המקנה לו את הלגיטימיות הכל כך הכרחית. דבר נוסף, ממתי אנשים רציונליים מתחשבים פתאום בדברי ההבל של הערבים, שלפיהם ההכרה הערבית במדינת ישראל היהודית תביא לכפיית הדת היהודית על ערביי הארץ? מה ההבדל בין נימוקי הבל כאלו לעלילות הדם על המנהג היהודי לשחוט נוצרים בחג הפסח

מכאן גם הדרישה הערבית האולטימטיבית מישראל להכיר באחריותה לבעיית הפליטים הפלסטינים, אותה הם דואגים לשמר כל השנים ולהחזירם לבתיהם בישראל תחת הסיסמה של "זכות השיבה". לכן גם ערביי ישראל כופרים בזכותה של ישראל להיות מדינה יהודית. במשפט אחד: לא יהיה, לדעתי, שום שלום אמת, שום סיום סכסוך, אלא אם מדינות ערב ישלימו פומבית עם כך שמדינת ישראל אינה קיימת רק כעובדה בשטח, אלא שהיא גם מדינת הלאום היהודי

Мне она интересна прежде всего не в плане международном. Мы сами, прежде всего, должны понять необходимость провозглашения нации. И принять это. И провозгласить на весь мир. О чем я талдычу так давно, что, порой, сам себе кажусь непереносимым занудой.